הגוף שלנו מחולק לאזורים, נקודות, שביחד יוצרים הרמוניה. מטרת שיטת הנקודות היא לגלות את הנקודות המדהימות שמרכיבות את כל סך האזור שלנו בגוף, במקום לקרוא לאזור "חלק בגוף" כאילו היה חלק חילוף.
אז איך מתחילים אתם שואלים? הנה אנחנו צוללים לתחתונים של העניין. תתחילו ביד שלכם. אני קוראת לזה עבודת Hands-on. מקומו את עצמכם בתאורה רכה ונעימה[כלומר, לא אור פלורסנט לבן].
התחילו להתבונן בכפות הידיים שלכם. לאט ובנשימה, צרו לכם רגע אינטימי עם.. הידיים שלכם. אותם ידיים שמוציאות לפועל דברים, שמתקתקות על מסכים ומקלדות, שלוקחות מפה ומזיזות לשם, שסוחבות עליהן עיטורי תכשיטים או ציפורנאז'. אותן ידיים שהן הכלי המרכזי שלנו בכל הקשור להעברת אנרגיה ומגע.
אם תרצו, הן יכולות בכל רגע נתון לצבור אנרגיה חמימה ולשלוח את עצמן אל כל נקודה בגוף שמבקשת אהבה ומבקשת להיות רצויה.
לטפו יד אחת את השנייה, התבוננו על כל אצבע ואצבע, תראו איך עור כף היד שונה מהעור הפנימי של היד[ כמו דוב שנוגעים לו בבטן, כמה פגיעות בכף יד!] לטפו את המרכז של כף היד שלכם בתנועות סיבוביות, אתם תגלו רגישות מדגדגת, חממו את הידיים זו בזו – תיווכחו לחום גוף שנוצר בניהן כמו קסם, ההחלטה שלכם האם להעיר את עצמכם לתוך גן עדן.
אם מעניין לכם לקרוא איך נולדה שיטת הנקודות:
אתם חושבים בטח שמישהו מסתכל עליכם, בוחן אתכם ונותן עליכם דעה. המבטים שנועצים בכם על הלבוש או השוני שלכם.
אם אתם חושבים שמסתכלים עליכם יותר מעליי, כנראה שעדיין לא פגשתם אותי.
כשהייתי בת שלוש אובחנתי במחלת עור שנקראת אורטיקריה פיגמנטוזה. אותה מתנה שאני אוהבת לכנות, תופעה. היא מאופיינת בהרבה נקודות שזופות על כל חלקי הגוף. הכול התחיל מהנשיקה במצח, זו הייתה הנקודה הראשונה שהופיעה. הנקודה לא הפריעה לי להיות רקדנית ולהופיע על במות, לא הפריעה לי לצחוק על עצמי, לא הפריעה לי לדבר בכיתה ולשאול שאלות, ולא הפריעה לי להרגיש אהובה ואוהבת.
בכל זאת חוויתי דחייה ומבטים נועצים במהלך חיי ככל שהנקודות התפשטו על גופי ואפילו- בצבא נגד שצחק עליי ליד עוד חיילים וכמובן דאגתי להגיש עליו כבילה.
עד היום בעודי כותבת לכם את הפוסט הזה, חזרתי מהליכה ברחבי תל אביב כשלגופי רק חזית ספורט ומכנס, אספתי מבטים מהסביבה, אותם מבטים שמבחינים בתופעה שלי אבל אני מקבלת אותם כבר ממזמן באהבה ואפילו בשמחה. מה יש לומר, אני רגילה לתשומת הלב.
לפני לימודי התואר שלי הייתי מבולבלת נורא, לא ידעתי לאיזה כיוון לימודים ללכת ובמה לעסוק, ומה זה בכלל ייעוד והגשמה.
הנקודות על גופי שאלו אותי, סבבה אנחנו רגילות להופיע אבל איפה?
חברה טובה נתנה לי מתנת פרידה כשהשתחררתי, שרשרת עם כמה חרוזים, שהגרביטציה מושכת אותם להתחבר. היא או אני [אני כבר לא זוכרת] אמרנו, בסוף כל הנקודות מתחברות.
וכך שנים אחר כך נולדה שיטת הנקודות.
