מכירה את זה שאת חוזרת הביתה מעוד דייט, ומרגישה שזה פשוט לא הולך. ולמה שזה ילך בכלל? הרי כל פעם זה אותן השיחות.
אולי בכלל את צריכה הפסקה מכל זה, להתנקות ולחזור לשוק הבשר של עולם הדייטים רק אחרי שתתחדשי בכוחות. לפני שאנחנו מאבדות כיוון, בואו נבין כמה אמיתות לגבי שוק הבשר:
1. דייטים הם שילוב של סטטיסטיקה ופניות רגשית-
ככל שתצאי ליותר דייטים שבהם האנרגיה שלך בפתיחות להיכרות, כך תגדלי את הניסיון שלך בבחינת בן.בת זוג מה שיכול לשפר את סיכוי ההצלחה שלך במשיכת זוגיות וביציבות שלה. שני המרכיבים צריכים לעבוד- גם מספיק התנסויות וגם מספיק פתיחות.
2. את לא מסכנה-
את לא קורבן, את לא מסכנה ובטח שלא: לא-יוצלחית. את אחראית על אופן תהליך משיכת הזוגיות כמו על כל תחום אחר בחיים שלך. אחריותך לשמור על התנסויות שלא מרוקנות אותך. להיות בתחושת אשמה וכישלון רק ירוקנו לך את הדלק. עדיף להגיע ממקום של מרווח נשימה גדול כל כך שאת מרגישה את הריחוף והקלילות בדייטים. את מרגישה שבדייט, את יושבת ביחד עם החברה הכי טובה שלך- את עצמך.
3. זה לא אישי-
"מה? מה זאת אומרת לא אישי? אבל הוא/היא פסלו אותי כי לא נמשכו אליי או כי לא עניינתי אותם מספיק". כן, זה לא אישי. הסינכרונים בהיכרויות רומנטיות קורות לטובתנו, תדמייני שעולם הדייטים הוא משחק קופסא גדול של אלת המאצ'ים[ההתאמות]. האלה פותחת כל פעם קלף מחבילה אחרת ומבקשת לבדוק האם בשלב הזה של הרגע יש התאמה, או לא. כך ממש עולם הדייטים, אנחנו לא מכירים מספיק זמן בשביל לשפוט. מילה לא נכונה שנאמרה ופסלה אתכם היום, יכלה להישמע הכי מתוקה ונהדרת ביום אחר. וגם אם אנחנו חושבים שאנחנו נורא מתאימות לדייט שלנו, ומקבלות ממנו למחרת סירוב – פירוש הדבר שקיבלנו את התשובה שלנו זה היה "אי התאמה". לכולנו יש פוטניצאל התאמה לתקופה קצרה או ארוכה של זוגיות. אבל כשאחד הצדדים בוחר לסרב, זה אומר שפוטנציאל ההתאמה נכון לאותו רגע הוא אפס.
כי מי שלא רוצה אותך, לא מתאים לך בדמות שלו היום ובמוכנות הרגשית שלו כרגע. ולרדוף אחרי נקודות פוטנציאל שהיו יכולות נהדרות – זה מיותר.
אז מה עושים?
במקום להסתכל על כל דייט ככישלון או הצלחה, אני מציעה להסתכל על זה כ"עבד" או "לא עבד".
במידה וזה עבד לי, האם אני מוכנה להכיר באמת?
במידה וזה לא עבד לי, יש לי משהו ללמוד מהחוויה? [בלי לקחת אישי]
